אהוד ברק פתח אתמול את מסע הבחירות הפרטי שלו בהתבטאות אומללה, שיכולה להעיד יותר מכל על מצוקה פוליטית אישית. במקום להתכבד ולהסביר לבוחריו איך זה שבמשך שנה ויותר לא השכיל לשפר את מצבה של מפלגת העבודה מאז התרסקותו הקולוסאלית של עמיר פרץ, ואיך זה שגם לאחר קריסתו המוחלטת של אולמרט אין בכוחו למצב עצמו כאלטרנטיבה להנהגה הקיימת, בחר שר הביטחון לצאת בהתקפה שלוחת רסן על שרת החוץ, [...]
הסיטואציה שבה ראש-הממשלה טרוד לאורך כהונתו בחקירות אינטנסיביות ומתוקשרות צריכה להדיר שינה מכל אזרח שטובת המדינה מוטלת לנגד עיניו. זהו הרגע שבו הערך הדמוקרטי הבסיסי, שלפיו הכול שווים בפני החוק, צריך לכופף קומתו אל מול האינטרס בניהולה התקין של המדינה, עד כמה שהדבר אפשרי בהתחשב באופי החשדות.
מאז סולק אהוד ברק מראשות הממשלה לא נולד למפלגת העבודה מנהיג חלופי. בחירתו המחודשת לתפקיד יו"ר המפלגה היא תוצאה ישירה של החלל ההנהגתי, יותר מאשר היא מסמלת געגועים לאיש ולתקופתו. ברק מביא איתו לא רק בשורה רעננה בימים לוחמניים אלה, אלא גם ציפייה גדושה, שחשד בצדה, להתחדשות של המפלגה החבוטה שבעבר עוד הייתה מפלגת שלטון. הגם שאין כיום בפוליטיקה הישראלית [...]
בחודשים האחרונים נשמעות דעות לפיהן מפלגת העבודה הפכה בשנים האחרונות למפלגה טורפת מנהיגיה. בכל שנה-שנתיים בוחרים מתפקדי העבודה מנהיג חדש, אשר לא זוכה ליותר מחודשים ספורים של חסד, וכבר באים ומנופפים לו לשלום. ולמרות הכול, לא זכור לי מקרה שבו אדם שעוד לא נבחר זכה למנה גדושה כל-כך של ביקורת הורסת, כפי שמתרחש כעת בבלוגספירה ומחוצה [...]
אירועי השנה שעברה בירושלים ממשיכים לייצר כיווני מחשבה שונים בקרב הציבור הגאה. אחרי שלפני כמה שבועות הודיע הבית הפתוח על כוונתו לקיים שוב מצעד בירושלים השנה, היום מתפרסם שחגי אייד ורוני אקר, פעילים מרכזיים בקהילה הגאה, שוקדים על הקמת מפלגת גייז שעשויה להתמודד בבחירות הבאות לכנסת. האמת, אני יכול להבין את הדחף שמקורו אכזבה מן המפלגות הקיימות. אבל בתוך תוכי, אני [...]
ביום שני הקרוב ייערך הסיבוב הראשון של הבחירות הפנימיות לראשות מפלגת העבודה. אם לא תהיה הפתעה רבתי, עמי איילון או אהוד ברק, אחד מיני שני אלה, יקבל לידיו בסופו של תהליך את מושכות המפלגה השנייה בגודלה בישראל. אחד מיני שני אלה יכהן כפי הנראה כשר הביטחון בממשלתו של אהוד אולמרט, ואם לא כך הוא – אזי כשר ביטחון בממשלתו של [...]
הממשלה שבחרנו בה רק לפני פחות משנה צועדת בבטחה אלי אבדון. בשורה לא תצא ממנה. חולשתה הפכה עורק נשימתה. ראשיה תלויים על קרנות המזבח, ובעיקר תלויים אלה באלה; משוועים לנפילתו של האחר, חוששים מנפילתם שלהם. וכשאין בידם או ברצונם לעשות דבר למען הקולקטיב, איש לכיסאו יעשה.
ישנם רגעים בחייה של אומה שבהם היא צריכה לצאת לרחובות. רגעים שעליה לצעוק, להפגין, להתעמת; לזעוק בתקווה שאולי מישהו ישמע, שאולי מישהו יושיע. ויש רגעים, כמו סוף-השבוע הזה, שכל מה שהם משאירים לך זה לשתוק. פשוט לשתוק ולא לומר דבר. כי למי תזעק? לשר האוצר, שידיח את אנשי רשות המסים? או לראש-הממשלה, שידיח את שר האוצר? [...]
לקראת תחילתה של שנה אזרחית חדשה, מצאתי טעם להרהר ברציותן של כמה הנחות שאימצנו לעצמנו במרוצת השנים. אז איך זה ששוב ממשלת שמאל, שהוקמה במטרה לבסס שלום כולל במזרח-התיכון, הביאה עלינו מלחמה? מדוע כל אותן מדינות ערביות שעברו תהליך של דמוקרטיזציה איבדו כמעט כליל את היכולת לשלוט? והאם דווקא מירוץ הגרעין באזורנו הוא הקטליזטור האמיתי [...]
שלמה אבינרי מפרסם היום מאמר ביקורת קצר במדור "דעות אחרונות", על דרך התנהלותו של עמיר פרץ לקראת הבחירות הפנימיות לראשות מפלגת העבודה. המאמר של אבינרי עוסק בעיקר בטוהר המידות, אבל אם קוראים את הדברים בצמוד לביקורת של העיתונאי נחום ברנע מסוף-השבוע, מקבלים תמונה מטרידה למדי. ברנע כמעט נבוך לנוכח תפקודו הרעוע של שר הביטחון, ורומז [...]