שלושה מבחני בגרות
מאז סולק אהוד ברק מראשות הממשלה לא נולד למפלגת העבודה מנהיג חלופי. בחירתו המחודשת לתפקיד יו"ר המפלגה היא תוצאה ישירה של החלל ההנהגתי, יותר מאשר היא מסמלת געגועים לאיש ולתקופתו. ברק מביא איתו לא רק בשורה רעננה בימים לוחמניים אלה, אלא גם ציפייה גדושה, שחשד בצדה, להתחדשות של המפלגה החבוטה שבעבר עוד הייתה מפלגת שלטון. הגם שאין כיום בפוליטיקה הישראלית אדם מתאים ממנו למשימה זו, הצלחת התהליכים תלויה בעיקרה בהתנהלות של שלושה גורמים, והיא מעמידה אותם בפני מבחן משולש ומצטבר.
ראשון הוא מבחן הבגרות של ברק עצמו. תם עידן השתיקה, הטריקים והשטיקים. המבחן, שיתחיל באופן מינוים של שרי העבודה בממשלה ויעבור דרך נכונותו של ברק לשלם מחיר פוליטי עבור איחוד השורות, לא צפוי להסתיים בסבב השרים. ברק יעמוד בפני מבחן מתמיד, שיקיימו חברי-הכנסת של העבודה, המתפקדים, התקשורת והציבור הרחב – וכל התנהלות שלו תיבחן על-ידם בשבע עיניים. אם ישכיל להציב את עמי אילון, אבישי ברוורמן, עמיר פרץ ואחרים בתפקידים הראויים להם, אם יתנהל כמנהיג ולא כמפקד בשדה הקרב, אם יאפשר לגורמים הכלכליים והחברתיים להוביל את התהליכים שמעולם לא היו מנת חלקו והכשרתו – יזכה בהדרגה באמונו המחודש של ציבור הבוחרים, ומשפל מעמדו הציבורי עשוי יהיה להתעלות למקום שממנו יוכל להביס בשנית את נתניהו וחבורתו.
מבחן הבגרות השני הוא מבחנו של היו"ר היוצא. ככל שיקדים לכבד את רצון המתפקדים ולקבל את האיש שכל כך אהב לשנוא כמנהיג הבלתי מעורער של המפלגה שבראשה עמד זה מכבר — כך יתרום לגיבוש הנדרש לצורך החזרת מפלגת העבודה לשלטון וכך גם יסייע לקידום התהליכים החברתיים, שלמרות הכול אני נוטה להאמין שהוא עדיין מוכן להילחם למענם. האיש שהתפתה להסתנוור מאורות הניצחון עד ששכח מניין בא ולאן פניו מועדות, יצטרך עכשיו להוכיח את הבגרות שבלטה בהיעדרה בתקופת הנהגתו, ואולי ביום מן הימים אותו ציבור שמחל לברק ימחל גם לעמיר. אם ינסה לחתור תחת הנהגתו של המנהיג הנבחר, ישרוף גם את מעט הקרשים שעוד נותרו בספינה שהוא מייחל לשוב ולהוביל.
שלישי ואחרון הוא מבחנם של חברי המפלגה, ועל אחת כמה וכמה מבחנם של אלה אשר חרטו על דגלם את ההתנגדות והדלגיטימציה לברק במהלך התמודדותו. ככל שיקדימו להגיע לתובנה שההתמודדות תמה והוכרעה, ושעדיף לקדם יד ביד את הרעיונות שהיו משאת נפשם; ככל שימהרו לאמץ את ההנהגה שתקום כהנהגה ראויה ולגיטימית — כן ייטב לכולם. מינויו של ברק לשר ביטחון פותח פתח נוסף, והוא להתנעת הרעיונות הכלכליים והחברתיים על-ידי הרובד האחר של מפלגת העבודה, כל אימת שהלה יתמקד בעניינים המדיניים והביטחוניים. ברק הוא האיש המתאים ביותר לנתב את מפלגת העבודה אל נתיבי השלום והביטחון, אך בלי התארגנות מלמטה ודחיפה ליישום הרפורמות הנחוצות בתחומי הכלכלה והחברה מפלגת העבודה לא תוכל לשוב ולהוות אלטרנטיבה הטוענת טענה רצינית לכתר השלטון.
לסיום, חשוב לזכור שהבחירות הבאות לא תהיינה אישיות, כפי שהייתה ההתמודדות הקודמת בין ברק לנתניהו. בשיטת בחירות פרלמנטרית, תהיה זו התמודדות בין נבחרות ורעיונות אידיאולוגיים. שלושת הגורמים שצוינו לעיל כשלו כולם במועד א' של מבחן הבגרות, והם ניגשים אליו כעת בפעם השנייה. די בכישלון של אחד מהם כדי לסתום את הגולל על אחריתה של מפלגת העבודה, ולקבור את סיכוייה להפוך למפלגת שלטון לתקופה שאחריתה מי ישורנו. אלה הממהרים לערוך את טקס האשכבה, מוטב שיתרכזו במאמץ להחכים מתחלואות העבר ולצלוח את מבחן האישיות הנוכחי. אין לנו אלטרנטיבה טובה יותר שיהיה בכוחה לכבוש את השלטון מידי הימין המתחזק, וכישלון באחד המבחנים הניצבים לפתחנו עלול להביא עלינו צרות צרורות מן העבר, בניצוחם המחודש של נתניהו וחברי להקתו.
ברכה שלוחה מכאן לאהוד ברק על ניצחונו ולעמי אילון על התמודדות מכובדת וראויה. עכשיו הזמן לשתף פעולה וללכת יחד, כי אין לנו אלטרנטיבה אחרת.
רועי דלח
לא נותר לי אלא לקוות שאני טעיתי בגדול, ואתה צדקת.
אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני יכול לייצג את עמיר בצורה חד-משמעית ולהבטיח, שהמחזות המבישים שנראו כשחבריו של היו"ר הנוכחי הוכיחו נאמנות מופלאה ליו"ר של מפלגה אחרת - לא יחזרו. עמיר יעמוד חד משמעית מאחורי ברק (בלי לוותר, כמובן, על חילוקי הדעות) - עד לפריימריז הבאים.