כן, ובשביל שזה ייראה אמיתי גם קראו לי ולרבים מהחברים שלי למילואים, אמרו לסוכן שלנו באיראן אחמדינג'אד שיגיד שהוא רוצה להשמיד אותנו והעבירו לבשאר אסד מסר שיאיים במלחמה אם לא נחזיר לו את הגולן… נו באמת.

א. תמיד 'אין לדעת מה יהיה'. אבל כשלמישהו יש אינטרס שכולם יחשבו שא', ואז כל אמצעי התקשורת אומרים א', ואז כשהאינטרס נעלם - כולם נזכרים שאולי בעצם לא א' - אני אוטומטית חושד בספין.
לא נראה לך מוזר ששמועות המלחמה הגיעו לשיאן בין ה-28/5 ל-12/6, ואז דעכו בפתאומיות?

ב. אינשאללה. אולי בגלל שהוא מתכוון לא להפריע להם הוא דאג שסנה ופרץ יהיו ח"כים נטולי כל מחוייבות אחרת.
נקווה שאתה צודק - ניפגש אחרי תקציב 2008.

קודם כל קבל את התנצלותי על פרסום התגובה באיחור (קל, אומנם). לגופו של עניין, אני לא מקבל את הפרשנות שלך שהיה ברור לכולם שלא תהיה מלחמה בקיץ, וגם עכשיו אין לדעת מה יהיה. הרעה לא חייבת להיפתח מסוריה, היא יכולה להיפתח גם מלבנון או מאיראן, ואני לא בטוח אם לא אנחנו או בני בריתנו נהיה אלה שיפתחו אותה. עובדה שהצבא נערך למלחמה בקיץ. מהבחינה הזאת אני שקט יותר כשברק שר ביטחון. שנית, חשבתי ואני עדיין חושב שברק הוא האדם המתאים ביותר לעמוד היום בראש מפלגת העבודה, גם ללא תלות במצב הביטחוני. האמנתי ואני עדיין מאמין שעם ברק העבודה תהיה חזקה יותר ואולי גם תשוב להתמודד על השלטון, ושמאידך הוא יעניק גם איזשהו "שקט תעשייתי" לקידום תהליכים חברתיים במפלגה, גם אם הוא עצמו יתרכז בתהליכים המדיניים והביטחוניים. העניין הזה תלוי בעמיר, בשלי ובחברים האחרים, שדווקא אצל אילון וברוורמן אני לא בטוח שהיו מקבלים חופש פעולה.

נו, איך אתה מרגיש עכשיו, כשאתה יודע שנפלת קורבן לספין, ובעצם היה ברור לכולם שלא תהיה מלחמה בקיץ?

[...] כמעט שש וחצי שנים חלפו מאז סיים אהוד ברק את כהונתו כראש-ממשלה, ובאמתחת מנהיגינו מלחמה אחת, אפס ניסיונות להגיע לשלום ואנרכיה מוחלטת בשטחים, שבאה לידי ביטוי בין היתר בירי רקטות יומיומי על ישראל מבלי שיש פתרון נראה לעין. ההאשמות שברק מתעתד להוביל את ישראל למלחמה הן פופוליסטיות לפחות כמו ההאשמה שמרצ רוצה בטובת הערבים יותר מאשר בטובתנו שלנו. במצב הנתון, אהוד ברק, חרף כל מגרעותיו, הוא לא רק האיש שידע להתמודד בצורה הטובה ביותר מבין אלה שנותרו בשטח עם טיפות הגשם המטפטפות מעזה והברד הצפוי להכות בנו יום אחד מאיראן; הוא גם האיש שיש באמתחתו היכולת, הניסיון והתעוזה להוביל את מדינת ישראל כנגד כל הסיכויים לאפיקים חדשים, גם בשעה שאנו האזרחים לא מצליחים לזהות ולו ניצוץ אחד של אור בקצה המנהרה. אחרי שהפיק את הלקחים משנה וחצי פעלתניות כל-כך כראש-ממשלה, ואחרי שש וחצי של אפשרות לביקורת עצמית והזדמנות להפנים את ההישגים והטעויות, אהוד ברק ראוי היום לקבל את ההזדמנות להוכיח את עצמו מחדש: לא כראש-ממשלה, אלא בדרגה אחת למטה מכך. אם יוכיח את עצמו כשר ביטחון בתקופה מורכבת כל-כך, אולי יזכה גם להזדמנות לתקן את הרושם שהותיר בלכתו מכס ראש-הממשלה. [...]

[...] אין זו השעה להמר, טוען רועי דלח. [...]

ומה המלחמה הזאת תביא לנו? עוד טרור ועוד הקצנה של הפלסטינים/לבנונים?