ברית האבודים
הממשלה שבחרנו בה רק לפני פחות משנה צועדת בבטחה אלי אבדון. בשורה לא תצא ממנה. חולשתה הפכה עורק נשימתה. ראשיה תלויים על קרנות המזבח, ובעיקר תלויים אלה באלה; משוועים לנפילתו של האחר, חוששים מנפילתם שלהם. וכשאין בידם או ברצונם לעשות דבר למען הקולקטיב, איש לכיסאו יעשה.
ראש-הממשלה, שאינו מסוגל להנהיג את עמו ואת ממשלתו, יתרכז מעתה בלהנהיג את עצמו ואת פדחתו: אם ינסה להוביל את עמו לכאן או לכאן, יאבד נתח חיוני מממשלתו; אם יתאמץ לעשות סדר בממשלתו, יפגע באיזון העדין שמגונן עליו ומאפשר את המשך שליטתו. שר הביטחון עסוק בביצור מעוזו, ואם יעז לעשות סדר בצבא שעליו הוא מופקד, אם יאזור אומץ ויעביר מתפקידו רמטכ"ל כושל, שעסוק מכף רגל ועד ראש באותה מלאכה ממש – ישמוט גם את הקרקע מתחת לרגליו שלו.
וכך כל יתר שרי הממשלה הרעה הזאת, קשורים כולם בברית האבודים, נבנים על כך שיש עוד רעים כמותם, משוועים להאמין שיש רעים מהם.
במצב שכזה צריכים אזרחי ישראל — ללא תלות בעמדותיהם הפוליטיות — לתבוע בחירות חדשות. פחות חשובה השאלה מי יעמוד בראשות הממשלה, חשוב שיהיה מי שבכוחו להנהיג; פחות חשובה דרכו, חשוב שיתווה דרך ויוביל בה את שריו. לבני, ברק, איילון או נתניהו – כולם, כולל ההוא שמילא פיו מים וגם ההוא שמילא פיו בשקרים עד שהיה מי שחשב שאורי גלר כבר מצא את היורש — יכולים להוביל את ישראל לדרך חדשה, דרך כלשהי, דרך שיצעדו בה לטוב או לרע — וכל אחד מהם עדיף על מנהיגות שסובבת במעגלים סביב עצמה ומאיימת ליטול עמה את המדינה הזאת אל תוך מערבולות של סחרחורת.
אין בי געגועים לברק. האמינו לי כי יש בי עוד הרבה פחות געגועים לביבי. וגם בתוך עמי אני חי, ולכן יודע אני כי העם שלנו שוב יתן את אמונו באותם אנשים שהסיתו אותנו משבילים צרופים של תקווה אל תוך תהומות של ייאוש; כי ימאן לפתוח פתח לדרך חדשה, כי יעדיף את הישן והרע על הנוצץ והלא-נודע. ולמרות זאת, ישראל זקוקה כעת לממשלה שתנהיג אותה, למנהיג שיעמוד בראשה, לאנשים שיהיה בכוחם להוביל את הספינה הזאת למקום כלשהו – ורק שלא תטבע בתוך אותה מערבולת שבתוכה אנו מסוחררים כיום.
רק בחירות כאן ועכשיו יוכלו להנביע בשורה כלשהי למדינה הזאת, בשורה טובה או בשורה רעה, והעיקר שלא נשקע כולנו באבדון שאליו אנו מובלים בביטחה על-ידי אותה ברית של אבודים. שמישהו רק יבוא ויפטור אותנו מעונשם של אלה, וכבר לא חשוב מי.
רועי דלח
דעתי בעניין ידועה, אבל בלי קשר:
משפטים כמו "פחות חשובה דרכו, חשוב שיתווה דרך ויוביל בה את שריו" הם מפחידים. הם מפחידים במיוחד כשהם באים מפי שמאלנים.
אתה מחפש דוצ'ה?
ברור שיש לי העדפה, וגם לא הסתרתי אותה, אבל כן - אני חושב שממשלה כבולה שלא יכולה לעשות דבר היא רעה יותר אפילו מממשלת ימין (ואני מזכיר את הפוסט לפני הקודם שלי על כך שלממשלות ימין קל יותר לעשות שלום, אבל בלי קשר). ממשלה בלי סדר-יום ובלי דרך שהיא מסוגלת ללכת בה היא לדעתי הדבר הנורא מכול, ואם אתה רואה בכך סימן לייאוש, ייתכן שבזה אתה צודק.
נ.ב. כתבתי את הפוסט בערב שלפני הידיעה על התפטרותו של חלוץ (למרות שהתפרסם בבוקר שאחרי), כשעוד היה נדמה שהברית הזאת רחבה יותר ולכן פחות פגיעה, כך שחוסר יכולתו של עמיר פרץ לעשות סדר בצבא הפך פחות רלוונטי, כי הרמטכ"ל הבא יוכל. מאחורי כל מה שכתבתי לעניין תפקוד הממשלה עצמה והעומד בראשה אני עדיין עומד.
יש הבדל בין להגיד 'הממשלה הזו רעה וצריכה לעוף' לבין להגיד 'צריך מישהו חזק שישלוט'.
תבחר את הרע במיעוטו, ותמוך בו. זה לא משנה אם זה איילון, ברק, ביילין, ביבי או ליברמן. אל תגיד 'רק שמישהו ישלוט, לא משנה מה יעשה'.
דיברתי על מישהו שמסוגל להנהיג, לאו דווקא "מישהו חזק שישלוט". עדר ללא רועה זה המצב הגרוע שבגרועים, ואין לקביעה הזאת קשר עם ההעדפות שלי מבחינת האדם שראוי להנהיג. זה רע אף יותר מאשר אם בראש העדר יעמוד אדם שמייצג השקפת עולם שונה משלי, וזה הטיעון שהצבתי במרכז דבריי. אני חושב שהוא לגיטימי. להגיד שהממשלה הזאת רעה לא מחדש כלום. הטיעון שלי היה אחר. לראיה, שרון ייצג השקפת עולם שאינני מסכים איתה, אבל הוא הנהיג, ולכן מבחינתי המצב היה טוב יותר. אולמרט ופרץ קרובים יותר להשקפת עולמי, אבל היעדר יכולת ההנהגה שלהם, למצער בנסיבות שנוצרו, הופכת אותם לרעים יותר. זהו טיעון פשוט, שאתה מוזמן להסכים איתו ומוזמן גם לא לקבל אותו, אבל לא אמרתי כאן משהו שהוא מעבר לגבולות הלגיטימיות וההיגיון.
הטענה עצמה היא לא הבעיה, אלא התרגום שלה לפעולה פוליטית.
כאבחנה במדע המדינה זה בסדר, אבל כקריאה לפעולה פוליטית - וכך אני קורא את הפוסט שלך - זה מסוכן. הייתי מצפה שתגיד 'הם נכשלו, צריך מהר להתפקד למפלגת העבודה ולהצביע ל-X' (בהנחה ש-X שלך הוא במפלגת העבודה. אם לא - כל פעולה פוליטית אחרת).
האמירה 'כולם אותו זבל, צריך מישהו חזק' היא, היסטורית, האמירה שהביאה הכי הרבה פשיסטים לשלטון.
קראתי, זוכר?
http://royda.org/notes/archives/19
שנית, אל תכניס מילים שלא אמרתי לפי. הצגתי את ארבעת המועמדים שנראה כיום שיש להם סיכוי כלשהו להפוך בעתיד הנראה לעין לראשי-ממשלה, ואמרתי שלמרות שלכל אחד מהם השקפה שונה, ושלא עם כל השקפות העולם אני מזדהה, כל אחד מהם עדיף על מנהיג כבול בתוך ממשלה כבולה.
המילים "חזק" או "זבל" לא הוזכרו כלל בדברים שלי, ולכן לא היה מקום לציין אותן בתגובה שלך, בוודאי שלא בין מרכאות. הטענה שלך נכונה אבל זה ממש לא מה שאמרתי.
אני מצטער אם לא הובנתי.
לא התכוונתי להגיד שההצהרה שלך מסוכנת, אלא שהיא אמורה להביא למקומות מסוכנים.
תודה על ההבהרה. ר' גם את מאמר המערכת של "הארץ" מסוף-השבוע בנושא:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/815182.html